החלטה בתיק צ"א 42865-10-11

1.         בתאריך 17/3/11 נערך חיפוש  בחנות שבהחזקת  המשיב, הנמצאת  בקומה השניה  של "מרכז הרמוניה" שבכרמיאל (להלן: "העסק"), זאת בעקבות חשד כי במקום מתקיימים  משחקים אסורים,  כמשמעותם בסעיף 224 לחוק העונשין,  תשל"ז - 1977  (להלן: "חוק העונשין"). במהלך החיפוש נתפסו   ע"י השוטרים שערכו את החיפוש  8 מחשבים החשודים כמכשירים ששימשו  לעריכתם של משחקים אסורים, כסף בסכום כולל של 850 ש"ח ומספר פריטים נוספים, הכל כמפורט בדו"ח החיפוש, אותו סימנתי ב/7. 

            תפיסת הפריטים  והכסף ע"י השוטרים נעשתה מכח סמכותם על פי הוראות  סעיף 235 (א) לחוק העונשין.

2.         בתאריך  27/4/11 הגיש המשיב "בקשה להחזרת תפוס", בה עתר להחזיר לו את כל  הפריטים  והכסף שנתפסו במהלך החיפוש מיום  17/3/11, זאת מהטעמים אותם פירט בבקשתו.

            הבקשה נדונה בפני כב' השופטת ג'ני טנוס (להלן: "כב' השופטת טנוס"), במסגרת תיק  35031-04-11. בהחלטתה המנומקת  מיום 25/5/11 דחתה כב' השופטת טנוס את הבקשה.

            ערר שהגיש המשיב  על החלטתה של כב' השופטת טנוס נמחק לבקשת המשיב, בעקבות המלצת  ערכאת הערעור.

3.         בתאריך 18/9/11 שב המשיב והגיש "בקשה  להחזרת תפוס", בהתייחס לפריטים ולכסף שנתפסו  בחיפוש מיום 17/3/11. הפעם נימק את בקשתו בטענה שלא הוגש כתב  אישום, למרות שחלפו מעל ל- 6 חודשים מאז נתפס הציוד. גם בקשה זו נדונה  בפני כב' השופטת טנוס, שבהחלטתה מיום 11/10/11 דחתה את הבקשה,  תוך שהיא קוצבת את הזמן להגשת כתב אישום עד ליום 1/11/11.

4.         המבקשת  לא הגישה כתב אישום. ההחלטה שלא להגיש  כתב אישום התקבלה ע"י שלוחת תביעות עכו, בשל  העדר ראיות מספיקות לביסוס הרשעה.

            ביום  30/10/11 הוגשה הבקשה שבפניי, בה עותרת המבקשת  ליתן צו  לחילוט הציוד שנתפס.

5.         מקור סמכותו  של בימ"ש להורות  על חילוט  "תפוסים" שנתפסו  מכח הוראות סעיף  235 (א)  לחוק העונשין, גם בהעדר הרשעה, בהוראות סעיף  235 (ג) לחוק. כאן המקום לציין  שסמכות החילוט, במקרה של העדר הרשעה, אינה חלה על כספים ולכן את הכסף יש  להחזיר למשיב  ללא קשר  לתוצאה הסופית של בקשה זו.

            בדיון שהתקיים בפניי ביום 29/11/11 העלה ב"כ המשיב טענה מקדמית,  לפיה לא ניתן לחלט תפוסים, מכח הוראות סעיף  235 (ג)  לחוק העונשין, כאשר כלל  לא מוגש כתב אישום,  כפי שזה  במקרה שבפניי (להבדיל ממקרה בו מוגש כתב אישום וההליך מסתיים ללא הרשעה), אולם טענתו זו  נדחתה,  כמפורט בהחלטתי מאותו יום.

            טענה אחרת אותה  העלה הסניגור בישיבת יום 29/11/11, לפיה לא ניתן להורות על חילוט תפוסים מכח הוראות  סעיף 235 (ג)  לחוק העונשין מבלי שהוכח תחילה  כי אותם תפוסים שימשו לארגונם או לעריכתם של משחקים אסורים, התקבלה על ידי  ולכן נקבעה ישיבת הוכחות.

6.         בישיבת ההוכחות שמעתי את עדויותיהם  של רס"ר שניר הדרי (להלן: "רס"ר הדרי") ורס"ר ערן אברהם (להלן: "רס"ר  ערן") שהעידו מטעם המבקשת. כן הוגשו ע"י המבקשת, כראיות, המסמכים הבאים:

            דו"ח ביקור בזירה, אותו כתב רס"ר הדרי (סומן ב/1), שמונה צילומים מתוך סרטון ווידאו שצולם ע"י רס"ר הדרי (סומנו ב/2), חוו"ד שכתב  רס"ר הדרי (סומנה ב/3), דו"ח פעולה  שכתב רס"ר ערן (סומן ב/4), זכ"ד שכתב  רס"ר ערן (סומן ב/4), זכ"ד שכתב רס"ר ערן (סומן ב/5), דו"ח פעולה  שכתב השוטר שי ימין (סומן ב/6), דו"ח חיפוש  (סומן ב/7) והודעת המשיב (סומנה ב/8).

            מטעם המשיב לא נשמעו עדים ולא הוגשו ראיות.

7.         אין חולקין כי לאור  הוראות סעיף 235 (ג)  לחוק העונשין, הסמכות לצוות על חילוטם  של תפוסים שנתפסו מכח הוראות סעיף  235(א) לחוק, קמה לו לבית המשפט רק משהוכח שאותם תפוסים שימשו בפועל, בעבר או במועד בו נתפסו, לארגונם ו/או לעריכתם  של משחקים אסורים.

            גם אין חולקין שמידת ההוכחה הנדרשת הינה זו הנדרשת בהליכים אזרחיים, היינו בהתאם למאזן ההסתברויות.

            נשאלת השאלה האם עלה בידי המבקשת להרים את נטל ההוכחה  המוטל עליה.  לאחר שעיינתי בעדויות  ובשאר הראיות שהובאו בפניי,  תוך שנתתי את דעתי  לטיעונים  שהעלו הצדדים בסיכומיהם, הגעתי למסקנה שעלה בידי המבקשת להוכיח שהפריטים שנתפסו שימשו לארגונם / עריכתם של משחקים אסורים, כפי שיובהר להלן:

            כאמור, מטעם המבקשת העידו שני עדים. אחד מהם, רס"ר ערן, היה בין השוטרים שנכנסו  לעסק  וביצעו את החיפוש  ואת תפיסת הפריטים והכסף .

            רס"ר  ערן העיד (עמ' 10 לפרוטוקול) כי  כשנכנס לעסק  הוא ראה "אנשים  משחקים במחשב  שעל פניו נראה לי כמחשב להימורים", זאת משום  שעל המסך של המחשב,  בו האנשים  שיחקו, ראה "כמה צורות של קזינו רצים על המסך". עדותו זו לא נסתרה ואין לי סיבה לפקפק  באמיתותה. לא נעלם ממני כי עד זה הודה,  בחקירתו הנגדית (עמ'  11, שורה 1) כי אינו  מומחה בתחום הזה, אולם אין בכך כדי לשנות, שכן המחשבים שהיו בעסק  ונתפסו  נבדקו ע"י מומחה, רס"ר הדרי, שעל פי עדותו ועל פי חוות דעתו (מוצג ב/3), שלא נסתרו,  ניתן לקבוע שהמחשבים  שנתפסו משמשים למשחקים אסורים.